גלדיאטור

אני אוהב לצפות בסרטים מצוירים, אני זוכר בתור ילד צעיר להורים שלי הייתה מגירה מלאה בסרטי וידאו של דיסני ועוד כל מיני, והיינו צופים מלא בוידאו בסרטים והיינו לומדים את השירים בעל פה וזה נשאר לנו בתור נוסטלגיה נפלאה עד היום.

כל שנה אני בוחר לעצמי סרט או ספר לכבוד יום השואה הקדוש הזה ולכבוד זכרון השואה, ובכל שנה אני מחפש לשמוע עוד סיפור, לראות עוד חוויות אישיות של יהודים ו.או של אנשים מתקופת השואה.

הסיפורים האלו נותנים לנו כוח היום, לראות את השואה והזוועות שהיו בה בעין אישית והם מחברים אותנו אל העבר שלנו כעם יהודי ואל ההיסטוריה שלנו במשקפיים אישיות. בכל סיפור שאני מוסיף אני מרגיש שאני מוסיף חלק קטן לזכרון הקולקטיבי שלנו וזה נותן לי תחושה של שייכות לעם הנפלא שלנו.

את הסיפור של וילהלם טל ראיתי בתור נער בסדרה מופלאה שנקראה חץ וקשת, ואני ממש זוכר שזה היה מוצג בתקופת הקיץ וכל יום שידרו פרק, וממש עקבתי אחריה בדריכות וזה היה פשוט מדהים. 

אני אוהב לצפות בסרטים של דיסני, אהבתי לצפות בהם בתור ילד וגם היום בתור מבוגר זו חוויה מרגשת ומהנה (בעיקר לטובים שבהם כמובן). מידי פעם אני מתיישב לצפות בסרט דיסני לבד, בלי הילדים, בלילה, כשזה הזמן שלי בשקט ובוחר לצפות לי בנחת ולבד בסרט של דיסני כדי שאוכל להיות חופשי כי אני לבד ולא צריך לתת דין וחשבון לאף אחד אחר שצופה איתי (כי אני לבד, כבר אמרתי, לא?)

אני אוהב לקרוא ספרי פנטזיה ומד"ב, אלו שני הז'אנרים המועדפים עליי כבר הרבה מאוד שנים. אני זוכר כשהייתי ילד צעיר ההורים שלי נתנו לי לקרוא את סדרת נרניה, וקצת אחרי גם את ההוביט הלבן בתרגום של עמנואל לוטם, ובגיל בר מצווה נתנו לי לקרוא את שר הטבעות, ובעצם שני אלו היו מה שהכניס אותי לעולמות הפנטזיה.

מידי פעם אני בוחר לצפות בסדר במקום בסרט, אני משתדל לצפות בסדרות רק אחרי שהן יוצאות כבר לגמרי כי אני לא אוהב לחכות בין פרק לפרק.
אני זוכר שבתור ילד היו סדרות בטלוויזיה והיינו צריכים לחכות משבוע לשבוע כדי לצפות בפרק הבא וזה היה כמו עינוי סיני עתיק שבו אתה צריך לחכות למשהו שאתה כל כך רוצה. כמובן שהעולם השתנה בעשורים האחרונים והיום הרגלי הצריכה שלנו שונים בהרבה, ולכן הרבה אנשים מוצאים את עצמם עושים בינג'ים לסדרות רק כדי שלא יצטרכו לחכות בין פרק לפרק.
אני בדרך כלל לא צופה בסדרות יותר מפעם אחת, כי יש עוד המון המון דברים שאפשר לראות וסיפורים שאפשר לצפות בהם בסרטים או בסדרות ומכיון שהמבחר כל כך גדול זה מרגיש לי בזבוז לצפות בסדרה שכבר ראיתי. בסרטים לפעמים אני כן עושה את זה כי זה לוקח פחות זמן.
בכל מקרה זו הפעם הראשונה שלי שאני צופה בסדרה יותר מפעם אחת, ואני חושב שרק זה אומר על ריצ'ר המון.

כמעט כל ערב שאני צופה במשהו, זה מעין בריחה מהמציאות בשבילי וגם כי אני אוהב סיפורים. אבל אני בוחר את הסרטים שלי בקפידה ומחפש בעיקר דברים שיגרמו לי הנאה של סרטי פעולה, מתח של סרטי הרפתקאות ועדיף גם שיהיה קצת פן היסטורי או רומנטי או קומי או סוכניות ביון או פנטזיה מדע בדיוני. 

טרילוגיית הסרטים של בחזרה לעתיד הנפלאה מספרת סיפור רב תקופתי שמסופר מנקודת מבט של הווה שמתרחש בשנת 1985 ועם קפיצות קדימה ואחורה בזמן. קדימה לשנת 2015 שכמובן הדברים מהסרט שדמיינו אותם לא התרחשו בכלל, ואחורה בזמן לשתי נקודות, לשנת 1955, ולשנת 1885.