שלום יקרים,
מקווה שאתם בטוב.
אני כותבת את המדור היום ביום הזיכרון. על הנושא רציתי לדון מזה זמן מה והיקום מסתנכרן תמיד כדי לדייק את הדברים ולחבר הכל למקום הנכון.
לאף אחד מאיתנו אין כעת מילים לתיאור מידת הצער שאנחנו חשים השנה והיום. כל כך אין מילים שמרגיש שאין טעם לדבר על זה. ומצד שני אם לא נדבר על זה נאבד אחיזה באנושיות שלנו, באמונה, בתקווה, בריפוי, בכוח החיים. אז כמו תמיד, והפעם בפרט, אני מזמינה אתכם לשוחח. לשוחח עם כל מי שנמצא בסביבתכם המיידית גם אם אלה ״רק״ אתם, שוחחו עם דף הנייר את מחשבותיכם ומשהו בתוככם, מסביבכם, משהו שהוא גם וגם, ייתן לכם מענה.
הבוקר נפתח בגשם. אני ישבתי למדיטציה בזמן שבעדינות, באופן שכמעט לא האמנתי, התחיל הגשם. איך אפשר לתאר כל כך הרבה גשמים כאן? רק בחורף הכל כך עצוב הזה ניראה שזה אפשרי. וגם היום הגשם הצטרף בדמעותיו אלינו.
מדיטציה היא למעשה לא המילה הנכונה למדיטציה. המילה הזו באה מיכולת החשיבה שלנו. ובמדיטציה הפעולה שאנחנו עושים אינה לחשוב, כלומר אינה למדוט. למעשה במידטציה בהגדרה מה שאנחנו עושים, או יותר נכון מתרגלים, הוא אי עשייה. אנחנו לא מודטים ולא עושים שום דבר ששייך לעולם הפעלים והפעולות. וזה מציב אותנו ובעיקר את התודעה שלנו בפני פרדוקס. כי אין אצלנו במערכת ההפעלה מצב כזה של אי עשייה. לא כל עוד אנחנו חיים (ולמעשה גם לא אחרי שאנחנו מתים אבל על כך בהזדמנות אחרת). הגוף שלנו נמצא בכל רגע בעשייה ובאופן טבעי התודעה גם היא. היא מגיבה לגוף ומניעה את הגוף ע״י חשיבה. זו העשייה שלה. במדיטציה, בטכניקות השונות, אנחנו מפנים את זמננו לשם מפגש עם הפרדוקס הזה, שממצב החשיבה שלנו הוא בלתי אפשרי, פרדוקס האי-עשייה. פרדוקס הוא חוויית קצה וכפי שויטגנשטיין לימד אותנו, חשוב מאוד להכיר את הקצוות שלנו.
ב-NLP אנחנו מקדישים תשומת לב מיוחדת לשפה חיובית. כלומר שפה שמתארת את החיוב. הכוונה אינה לשפה שמחה וחיובית, או שפה מדחיקה וחיובית או כל סוג אחר של שפה חלקית. אלא לשפה שמתארת את מה כן. מה אנחנו כן רוצים, איך אנחנו כן מרגישים, מה אנחנו כן עושים וכו׳. למרות הפשטות שבהגדרה, מאוד קשה לנו ליישם את הדברים. אני זוכרת ריב אחד עם בן זוגי, דניאל, בתחילת הקשר שלנו עוד לפני שעשיתי שינוי מקצועי, אך כבר הכרתי בכוחה של שפה חיובית ליצור שינוי מהיר ומפתיע. הוא כעס עליי שאני כל משפט שלי פותחת ב״לא״. הריב נמשך ושנינו היינו צריכים ללכת למחוייבויות שלנו בלי שיכולנו לסיים את השיחה. באופן טבעי מתוך להט הכעס הריב כמובן נמשך בווצאפ. ובעודי בנסיעה באוטובוס החלטתי לטרוח על הודעה שמסבירה לו בדיוק למה אני כועסת עליו, אבל שאענה לבקשה שלו ואכתוב את כל טענותיי בעזרת המילה ״כן״ במקום לא. להפתעתי המוחלטת, תוך כדי הניסוח חוויתי את הכעס שלי מתפוגג לגמרי ובאופן שדניאל לחלוטין לא האמין לי, יצא ששלחתי לו הודעה כנה ממעמקי ליבי ללא כל זכר לכעס. אני זוכרת בבירור את השינוי שנוצר בחווייה הרגשית שלי כאשר כיוונתי את המחשבות שלי לניסוח החיובי, כלומר לשימוש במילה כן. ואני בעיקר זוכרת את מידת ההפתעה שחשתי מהשינוי הרגשי הזה. בקליניקה מונחים מתרגלים לחפש אחרי מה כן ודלתות רבות נפתחות בפניהם בזכות המילה הכל כך קטנה הזו.
את התמונה של היום בחרתי מתוך עבודותיו של אמן אהוב עליי מאוד Andy Goldworthy. עבודותיו נוצרות בלב הטבע ומלבד האפשרות להיתקל בהן במקרה, ניתן לחזות בהן רק באמצעות הצילומים שהוא לוקח מהן. יש סרט תיעודי יפהפה עליו Rivers and Tides שבו הוא מדבר על יציאתו לטבע לשם יצירה והמוכנות שלו לא לדעת. בתמונה הזו גם יש את השיחה ע״י ההשתקפות, בתקווה שתיתן לכם השראה לשיחה באשר היא.
כמו באמנות כך גם בקליניקות שלי בטבעון ובתל אביב, אני עוסקת בעיקר בנושאים הקרובים לליבי: יצירת אהבה, שיפור וריפוי מערכות יחסים, מימוש מטרות, ריפוי טראומה, ריפוי חרדות, גמילה מהתמכרויות, ריפוי אלרגיה ושחרור מפוביה.
מוזמנים ליצור קשר בכל נושא.
טלפון: 0547895257
מייל: ayelet@Joystrings.net
בתפילה לימים טובים
נשתמע בפרקים הבאים של המדור
איילת לרמן
