על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על אהבה

אז… מי אני? שאלה קשה, נכון?

במקצועי כיום אני מאמנת רגשית ומנחת NLP. דרכי הלא-פורמאלית בתחום החלה כאשר בגיל 38 מתוך ייאוש רב ובדידות אינסופית, הגעתי לתהליך יצירת מציאות. זהו תהליך שמשלב אימון ו-NLP בדומה לתהליכים שאני מעבירה בקליניקות שלי כיום. בסופו של תהליך זה הכרתי את בן זוגי, דניאל ומאז, אנחנו ביחד 9 שנים. הקמנו משפחה ויש לנו שני ילדים מתוקים ששמותיהם יחודיים למדי, כאני וטמירו. עברנו מתל אביב לטבעון לפני שנתיים ולאחרונה גם עברנו לבית משלנו. הבית הכחול. במהלך השנים עברתי עוד תהליכים רבים שבאמצעותם מימשתי הרבה חלומות. 

דרכי הפורמאלית בתחום החלה לפני כמעט שש שנים. אבי נפטר בפתאומיות, אמנם הוא היה בן 82, אבל היה בריא לגמרי ותמיד אמר שהוא מתכנן לעבוד עד יום מותו. הוא היה אדריכל בכל נימי נפשו, כך שהוא כניראה ידע טוב מאוד כיצד לתכנן גם ארועי חיים שניראה שאין לנו שליטה עליהם. בלי שהבנתי זאת כשהוא היה בחיים, הוא לימד אותי המון על יצירת מציאות.

המוות הפתאומי היה שוק גדול עבורי והמון דברים השתנו בחיי. כמה חודשים לאחר מותו מצאתי את עצמי לראשונה בחיי פנוייה לממש חלום והתחלתי בלימודי אימון. למדתי במכללת יוזמות ועשיתי התמחות במערכות יחסים. מהר מאוד התחלתי לאמן בהצלחה ובהנאה רבה. התחום העיקרי שלי היה יצירת אהבה. על כך עוד אדבר רבות. אחר כך המשכתי ללימודי NLP במכללת רטר ושם מצאתי את הקול הטיפולי שלי.

למדתי במכללה במשך שלוש שנים ויש לי דרגת מאסטר ודרגת טריינר NLP שזו הדרגה הגבוהה ביותר בישראל. במהלך הלימודים נחשפה אצלי טראומת ילדות מודחקת וקשה מאוד. עברתי טיפול NLP לריפוי הטראומה, תהליך מטלטל, עמוק ולא פחות ממדהים, שבסופו יצאתי אדם חדש ושלם מאי פעם. בעקבות זאת גם התמחיתי בטיפול בטראומה באמצעות NLP. מעט לאחר הריפוי, הגענו לטבעון, שינוי שניראה לי מאוד הגיוני וטבעי בעקבות התהליך שעברתי.

לפני השינוי המקצועי למאמנת-מנחה, הייתי אמנית יוצרת. בעקבות ההכרות עם דניאל, חזרתי לחיות בתל אביב אחרי 9 שנות יצירה בירושלים, ופצחתי בלימודי תואר שני מעשי בקולנוע בא״ת. תחום זה ממשיך ללוות אותי גם עכשיו. במשך 9 שנים חייתי בירושלים. נישארתי לגור בה לאחר סיום לימודי בביה״ס לתיאטרון חזותי ויצרתי במרחב שנמצא בין תחומי המוזיקה, תיאטרון, פיסול ומיצב. גם על כך עוד אכתוב כאן.

בילדותי, בגיל 7 התחלתי לנגן כינור ולאחר 8 שנים עברתי לנגן בויולה. הייתי קלסיקאית עד גיל 20 ואז חוויתי משבר זהות והתחלתי לצאת לחיפושים אחר עצמי. בשלב מסויים הגעתי לאוניברסיטת תל אביב ועשיתי בה תואר ראשון בפילוסופיה וביולוגיה. לימודים שהם עד היום מאוד משמעותיים בכל תפיסת עולמי. על ויולה אני מנגנת עד היום ולעיתים מופיעה בתחום האילתור הניסיוני ומוזיקה בת זמננו. 

אז אם קראתם עד כאן, אני מתארת לעצמי שיהיה לכם קל להבין, שבטור שלנו - וכן, אני בכוונה קוראת לו הטור שלנו - אני אכתוב על הרבה מאוד דברים. אני אכתוב כאן גם מתוך העולם המקצועי הנוכחי שלי וגם מתוך העולמות אליהם השתייכתי בעבר ושעדיין מהדהדים בתוכי. אכתוב כאן גם על תפיסת עולמי וגם על ארועים מתוך חיי היומיום שלי. 

מטרת הטור הזה היא בעיקר לפתוח, לעודד, לטפח ולקדם שיחה. אני רוצה לשמוע את מחשבותיכם על מה שאכתוב כאן. אולי תרצו להתווכח איתי לעיתים, אולי לשאול שאלות, אולי להביע את תפיסת עולמכם, להשלים את דבריי, להרחיב, לתקן, וכל העולה על דעתכם. 

שמחה ונירגשת על תחילתה של דרך מעניינת למפגש בין עולמות.

איילת לרמן