ניצול ציני של התמכרות הקשישה לסיגריות או חברות איתנה?
עילת ההשפעה הבלתי הוגנת הינה אחת מן העילות
המשמשות כר להגשת בקשת התנגדות לצוואה. לאחרונה, קיבל בית המשפט בקשה שהוגשה
ע"י בתה של המנוחה, אשר טענה כי שכנתה ניצלה את התמכרות אמה לסיגריות בכדי
להשתלט על הונה. עוה"ד
והנוטריון טל איטקין, מומחית בדיני משפחה וירושה,
על עילת ההשפעה הבלתי הוגנת ופסיקת בית המשפט בתביעת הבת.
השפעה בלתי-הוגנת כעילה לביטול צוואה
חוק הירושה קובע כי
צוואה שנעשתה תחת השפעה בלתי הוגנת על המצווה, דינה בטלות. על אף הלשון הבהירה בה
נוקט המחוקק ביחס לעילה זו הוכחתה אינה פשוטה כלל ועיקר, היות והיא נעשית לאחר
מותו של המצווה, דבר המקשה על בית המשפט להתחקות אחר אומד דעתו
בחייו. אחת מן הטענות הנפוצות ביחס לעילת ההשפעה הבלתי הוגנת, הינה כי המנוח היה
תלוי בחייו בסיוע שניתן לו ע"י היורש, באופן ששלל את שיקול דעתו ורצונו
החופשי.
נטל ההוכחה לקיומה של
השפעה בלתי הוגנת על המוריש מוטל על שכמו של הטוען לקיומה. ככלל, הפסיקה קבעה כי
לשם ביטול צוואה מחמת השפעה בלתי הוגנת על הטוען להוכיח התקיימותם של מספר
מאפיינים: הנפטר היה נתון תחת השפעה, היורש היה דמות בעלת השפעה על המנוח בחייו, בחינת
הצוואה מקימה חשש כי נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת.
לאחרונה, ניתן ע"י בית המשפט פסק
דין חשוב, ממנו ניתן ללמוד אימתי יתרשם בית המשפט כי צוואת המנוח אכן נעשתה תחת
השפעה בלתי הוגנת, דבר המצדיק להורות על ביטולה.
על פסק הדין
תחילת הפרשה בבקשת
התנגדות לצוואה שהגישה בתה של המנוחה, בה טענה כי יש להורות על ביטול צוואת אמה,
אשר הורישה את מרבית הונה לשכנתה והותירה לבתה דירה שבבעלותה בלבד.
לטענת הבת, ניצלה
השכנה את תלות המנוחה בסיגריות ואת מצבה הפיזי והנפשי הירוד נוכח ההתמכרות בכדי
להחתימה על הצוואה, תוך שהיא מספקת לה סיגריות ופועלת לניתוק הקשר בין האם לבת
בכדי לממש את מזימתה. הבת, המבקשת, אף גיבתה את בקשתה בחוות דעת רפואיות המלמדות
כי המנוחה סבלה מדיכאון קשה שאף לווה בהזיות בשנתיים שקדמו למותה.
מנגד, טענה השכנה לחברות אמיצה בינה לבין המנוחה, ואף הוסיפה
כי צוואת המנוחה מלמדת על רצונה הכן של המנוחה להוקיר לה תודה על שדאגה לה וטיפלה
בה בימיה האחרונים.
בית המשפט אימץ את חוות הדעת שהוגשו לו וקבע כי יש להורות על
ביטולה של הצוואה משני נימוקים עיקריים: ראשית, נקבע כי המנוחה לא הייתה כשירה כלל
לערוך צוואה לאור מצבה הפיזי והנפשי הירוד. שנית, נקבע כי השכנה הנתבעת אכן ניצלה
את מצבה של המנוחה ואת התמכרותה כדי ליצור תלות של המנוחה בה, אשר הובילה לעריכת
צוואתה האחרונה בה השכנה הינה היורשת העיקרית. עוה"ד טל איטקין מציינת, כי בית
המשפט למד על קיומה של ההשפעה הבלתי הוגנת הודות לנסיבות המקרה:
כשנתיים לפני פטירתה החלה המנוחה להסתייע בעובדת סיעודית נוכח התדרדרות במצבה.
במהלך המשפט, הובא יומנה של המטפלת כראיה. בית המשפט ציין בפסק דינו כי מתיאוריה
של המטפלת ניתן להסיק בבירור כי השכנה אכן עמלה רבות כדי לנתק את המנוחה מבתה
וסיפקה לה סיגריות עד יומה האחרון תוך שהיא משתמשת בתלותה כדי להניעה לחתום על
הצוואה. כמו כן, התרשם בית המשפט מהתנגדותה של השכנה מס' שנים קודם לכן, לכך שבתה
של המנוחה תשמש כאפוטרופוס עליה בשל מצבה הירוד. בסיכומו של יום נקבע כי צוואת המנוחה
בטלה, ולפיכך בתה היא היורשת היחידה כדין.
המסקנה המתבקשת מקריאת פסק-הדין הינה
שבמקרים בהם עולה חשש לקיומה של השפעה בלתי הוגנת, בתי המשפט אינם מהססים לנבור
בנסיבות חייו של המנוח בדגש על התקופה שקדמה לפטירתו בכדי לברר את הטענה ולעמוד על
רצונו האמיתי של המנוח. על-אף עיקרון העל לפיו יש לכבד את רצון המת כפי שמשתקף
בצוואתו, ואולי אף נוכח עיקרון זה, בתי המשפט עושים כל שביכולתם כדי למנוע קיומן
של צוואות שנעשו תחת השפעה בלתי הוגנת.