בלוג טבעוני עכשווי

נעים מאוד, שמי איריס ואני תושבת טבעון . הפורטל והבלוג מיועדים לכתיבת פוסטים הקשורים במקום, באנשים, בטבע שלנו ובכל העולה על רוחכם בהקשר המקומי. מוזמנים לשלוח פוסטים לפרסום. איך עושים את זה? נרשמים לאתר ומעלים תוכן למאמר באפשרויות שיש אחרי ההרשמה. אנחנו נדאג לפרסם.

דניאל רולידר מציג

דניאל רולידר מציג "מעל נשארה פיסת שמיים"

נכתב ע"י: דניאל רולידר

פורסם בתאריך: 03/07/2020

כשהרחובות התרוקנו – הוואדי התעורר לחיים.

היערות, השדות והעמקים שמסביב לקרית טבעון, עיר הולדתי, תמיד היוו חלק משמעותי מהזהות שלנו כקהילה. הם תמיד היו מקום בו אפשר לרוץ, לטייל, לפגוש משפחה וחברים ולהתנתק לרגע מהציביליזציה. הם גם היו, ותמיד יהיו, נוף ילדותי – מקומות שבהם ביליתי אינספור ימים מתחת לעצי האלון. אומנם כיום, הסביבה הזאת משחקת תפקיד נוסף באופן שבו הקהילה שלי מתמודדת עם התפרצות וירוס הקורונה והשלכותיו.

כאשר ישראל נכנסה לסגר בתחילת מרץ, והלחץ וחוסר הוודאות גברו, הטבע הפך למקום מפלט עבור רבים מאתנו. הגישה הנוחה לטבע אפשרה לרבים למצוא קצת שלווה, מבלי לסכן את עצמם או את הסובבים אותם. היא אפשרה לאנשים להוריד את הקצת ולהתבונן מקרוב על עצמם, על חייהם ועל החלטותיהם. פתאום, כל רעשי הרקע נעלמו והלחץ היום-יומי התפוגג.

מהימים הראשונים של הסגר, טיילתי יום-יום בשדות ובוואדיות וצילמתי את האנשים שפגשתי. כל אדם, בין אם חבר קרוב או זר מוחלט, התבקש להביע בכתב ידו כיצד הוא מרגיש או מה הוא חושב על המציאות החדשה שלנו. לאחר מכן, התמונות והטקסטים חוברו על מנת ליצור מסמך תיעודי של הקהילה בתקופה הזאת ועל השפעת הטבע בזמני משבר.

 

בנפרד, כל אדם סיפק הצצה קטנה לעולם ייחודי.

״אני מתגעגע לשגרה הברוכה, מלאת העניין והצבעוניות...״, כתב אורי.

״יורדים לוואדי לזכור שבחוץ העולם עדיין בתזוזה״, כתבה ענבר.

 ביחד, האנשים שהשתתפו בפרויקט הדוקומנטרי-שיתופי הזה שפכו אור על הסיפור שלנו.

סיפור על טבע. על קהילה. על התמודדות.

 



דניאל רולידר

www.danielrolider.com

[email protected]