הילד הדיגיטאלי

המציאות המשתנה של חיינו משפיעה לא רק עלינו אלא גם, אולי בעיקר, על ילדינו.
כבר מגיל צעיר מאוד הם נחשפים לכלים הדיגיטאליים ש"מנהלים" אותנו כיום. הילדים מוצאים בהם עניין וגירויים שונים הנוספים על אלה המוצעים להם בעולם שאינו וירטואלי.

ילדים, כך ניראה, נמשכים לעולם הוירטואלי שמציעים הסמארטפונים, הטאבלטים, ואפילו המחשבים הישנים והטובים שלנו. ככל שהם גדלים, כך ניראה שהם מבלים יותר ויותר זמן מול המסך. האם זה טוב או רע? על כך נדון בכתבה שלפניכם.

"תצא קצת לשחק בחוץ!"

כשאנחנו היינו צעירים, היינו מבלים את רוב זמנינו הפנוי במשחק עם ילדים אחרים, בחצר.
היום, ילדינו משופעים באפשרויות נוספות למשחק ולאינטראקציה חברתית, למשל ממש בתוך האייפון או האייפד של אבא / אמא (או, לעיתים, שלהם עצמם).
העולם הממוחשב הוא שונה מזה ה"אמיתי". הוא בשליטת הילד, הוא נע במהירות ומשתנה בקצב שקשה לעמוד בו. הוא מאפשר אתגרים בעיקר בתחום המנטאלי ובמוטוריקה עדינה, ומשפר מאוד, כך על פי מחקרים, את התפישה הסביבתית והחזותית של ילד. הוא מייצר כללים חדשים לאינטראקציה חברתית - ואפילו ז'אנר שלם של מילים חדשות. הוא מייצר עולם שלם עבור הילד - מבלי שזה יצטרך אפילו לקום מכיסאו (ועוד - כזה שקשה יותר למבוגרים לנטר אותו...)
אם כן, זהו העולם שאליו נולד הילד, תוך שהוא מתרגל לקצב הקדחתני שילווה אותו לאורך כל חייו. עם זאת, חשוב שהסביבה הממוחשבת והפעילויות בה לא יחליפו לחלוטין את הפעילות הגופנית או החברתית מחוץ לבית, בביתם של חברים, במגרש הכדורגל או בחצר. בפעילויות כאלה, הילד לומד ומפעיל עולם שונה לחלוטין של יכולות שלו, האופטימום הוא שילוב נכון של זמן מחשב וזמן פעילות ב"חיים האמיתיים".

מתי זה מתחיל?
מסכי המחשב מציעים פעילויות מסקרנות ומגרות חושים כבר מהגילאים הצעירים של שנה או פחות. צלילים וצבעים מסקרנים, זיהוי חיות, מילים, אותיות וספרות, הפעלה של משחקים, גרירה והצמדה, בעולמות התוכן המוכרים לילדים הרכים כמו דמויות מוכרות מסרטים ותכניות טלוויזיה - כל אלה מהווים פיתוי שקשה לעמוד בו וכמו כן הקלה להורים בחיפוש אחר הפעלות לילדיהם הקטנים. אין סיבה להתנגד לבילוי של ילד קט מול מסך המחשב - כל זמן שהבילוי מלווה בהדרכה הורית, התכנים מבוקרים ומכוונים, והזמנים מוגבלים על פי הבנתו של ההורה.

הורים 2.0
בימים אלה, ההורים נדרשים לאתגר חדש - הצבת גבולות בעולם דיגיטאלי.
חשוב לזכור, שגם כאשר הילד שלכם מסוגל "להיעלם" לשעות רבות מול המסך, תפקידכם כהורים לייצר עבורו מסגרת צפויה וברורה לחייו, שתכלול הכנת שיעורי בית, השתתפות במטלות, ספריות, הפעלת הגוף, שמירה על קשר עם חברים, וגם בילוי מול מסכי המחשב והטלוויזיה.
חשוב שתזכרו ותטפחו מימדים פיזיים בחייו של הילד, כמו מגע בינו וביניכם, חיבוקים, מבטים, והפעלה חושית שנמנעת ממנו בעת שימוש במחשב.
חשוב שתזכרו להציב גבולות ולכבד אותם - גם בעניין משך הזמן שילדכם מבלה מול המסך וגם בעניין הפעילות, החשיפה, השיתוף והחברים שהוא אוסף אונליין. עוד בנוגע לגבולות - חשוב לוודא שהפעילות של ילדיכם מול המסך אינה פוגעת בו (למשל, שהוא אינו מתחבר עם האנשים הלא נכונים או נחשף למידע פוגעני), עם זאת חשוב שתזכרו לכבד את הפרטיות שלו ולשמור על המרחב האישי שלו.

לסיכום
השעות הרבות בהן ילדכם אולי מבלה מול מסכי המחשבים / טאבלטים / סמארטפונים מייצרות סוג חדש של הורות המתאים להכנת הילדים לעתיד הצפוי להם - עתיד נמרץ, ממוחשב, וירטואלי.
ההורים נדרשים לקביעת מסגרות וגבולות שמתאימים למציאות החדשה, ולשלב בתבונה וברגישות את זמן המחשב של הילד עם החוויות הפיזיות שלו.
אין כל פסול בחשיפה של הילד לפלטפורמות המקוונות, כל זמן שהוא עושה כן תוך שמירה על הכללים והחוקים שקבעתם, הן מבחינת משך הזמן המושקע בפעילות הזו והן מבחינת תכניו ומהותו. 

ציפי